ירידה בשמיעה בגיל השלישי


360 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מאובדן שמיעה ברמה כלשהי, כך לפי ארגון הבריאות העולמי. 

הגיל הינו גורם משמעותי לירידה בשמיעה אצל אנשים מבוגרים. הרקע הינו  בדרך כלל עצבי .  השינויים הגורמים לכך הם תהליכים ניווניים של עצב השמיעה וכן אובדן תאי שער שנמצאים באוזן כחלק מהמבנה שלה ותפקידם להעביר את התדרים לאותות עצביים במוח.

לרוב חלה ירידה בשמיעה בשתי האוזניים אך היא יכולה להתרחש גם רק באוזן אחת. עם הזמן עוצמת הפגיעה גוברת ולרוב בהדרגתיות. לדוגמא – בתחילה חשים קושי לשמוע צלילים בתדירות גבוהה כמו צלצול בדלת או בטלפון, 


ביטויים נוספים  לירידה בשמיעה: 

·         טעויות באבחנה מדויקת ובזיהוי של מלל. 

·         רגישות לעוצמות קול חזקות.

·        קושי להבחין בין קולות רקע לקולות של הדוברים

·         קשיים בעת שיח במשפחה, בין חברים במקומות עבודה. יש לקויי השמיעה המתקשים להבין דיבור מהיר


השלכות של ירידה בשמיעה אצל מבוגרים:

·         הימנעות מאינטראקציות עם חברים, בני משפחה. 

·        תסכול, תחושת בדידות, פגיעה באיכות החיים ואף דיכאון בגלל קשיי התקשורת.

·         סיכון לירידה קוגניטיבית, דמנציה, סוכרת. 

·         סיכון לנפילות שהן גורם בפני עצמו לתחלואה ולתמותה נלווית


 אז מה עושים?

מומלץ לספר לצוות במרפאה: אחות מוסמכת, רופא המשפחה ואפשר כיום ללא הפניה כתובה להגיע לרופא אף אוזן וגרון. רופא זה יבצע בדיקה ובמידת הצורך יפנה להמשך בירור שראשיתו בבדיקת שמיעה במכון המיועד לכך. חשוב לדעת האם קיימת ירידה בשמיעה  באוזן אחת או שתיים? דבר שמתגלה באותה בדיקת שמיעה. לברר באלו תדרים קיימת הירידה בשמיעה? בהתאם לממצאים, שולחים את המטופל לעתים להמשך בירור (ירידת שמיעה באוזן אחת שהיא פגיעה חד צדדית, יכולה לנבוע מתהליך תופש מקום כמו גידול ועוד גורמים)  

במידה ונקבע שהירידה בשמיעה קשורה לפגיעה עצבית שהיא השכיחה בגיל השלישי – ממליצים על "תיקון" :  שיפור ביכולת לשמוע בעזרת מכשיר שמיעה המסייע ב"שיקום שמיעה".



קיימים סוגים שונים של מכשירי שמיעה. ניתן לרכוש אותם במכונים ייעודיים שמספקים אותם ומתאימים באופן אישי לכל אדם. "קלינאי תקשורת" הם אלו המקבלים את ההוראה הכתובה מרופא אף אוזן וגרון בדבר הצורך במכשיר שמע. הם מראיינים את המטופל, בודקים מהו המכשיר המתאים לליקוי שלו. נלקחות מידות של האוזניים בטכניקה ייחודית (ללא כאב) כדי להתאים את הגודל של האזניות. 

כאשר מגיע המכשיר השמע המוכן, מלמדים את המטופל כיצד לשים, מכינים אותו לתופעות הקשורות לשינוי בשמיעה. התגובות הן אישיות לחלוטין.

ישנה תקופת הסתגלות למכשירים כאשר מתחילים לשים אותם כשעה שעתיים ליום בבית ללא גירויים רבים ואט אט עולים במשך השימוש ובחשיפה לרעשים נוספים.

כעבור זמן מה – כשבועיים לרוב, עולים בהדרגה בזמני ההשמה של המכשיר באוזניים ומגיעים לביקורת ולהתאמה נוספת בהתאם לתחושתו של המשתמש.

הנתונים – ממוחשבים ומדויקים.

ניתנת הזדמנות ל"הסתגלות" של כחודש ימים. אלו שאינם מסוגלים לשאת את המכשור מכל סוג – יכולים להחזיר אותו ואינם מחויבים בתשלום.

קיימת אופציה של  ניתוח להשתלת "שבלול", אצל לקויי שמיעה, חולים מגיל 60 ומעלה עברו את הניתוח (גילאי 61-80) ונמצא שהתוצאות של תפיסת הדיבור היו טובות משמעותית יותר מאשר לפני ההשתלה ובכל גיל שנעשתה ההשתלה. הגיל לא השפיע. אך צריך לבחור בקפידה את המטופלים המעוניינים ומוכנים לכך.


אז למה לא מוכנים אנשים רבים כל כך לרכוש מכשירי שמיעה?

סקר שנעשה בקרב אנשים קשישים שהגיעו למרפאה לשיחה אצל אחות מוסמכת שתפקידה לאתר בעיות, קבלו המלצה ממנה לרכוש מכשיר שמיעה לאור הנתונים הקיימים. ברור היה  שאיכות החיים של המטופל ומשפחתו נפגעת בצורה משמעותית עקב לקוי השמיעה. ובכל זאת רבים מאד מביעים התנגדות.

מתוך מחקרים של קלינאי תקשורת עולה, שיחלפו 8-9 שנים עד שמחליטים על התקנת מכשיר שמיעה.


סיבות עיקריות:

 עלות כספית שהיא די גובהה למרות השתתפות הקופות  

·         מה יגידו? 

·         זה מכוער

·         לא מעוניינים בעזרים מלאכותיים

·         מתקשים להודות בירידה עקב הגיל

·         חוששים שהמכשיר יפריע


חשוב לדעת שמגיל 65 ישנה השתתפות כספית של קופות החולים להתקנת מכשירי שמיעה. 

עלויות המכשיר תלויות בסוג הנבחר.