דיור "מוגן": האמנם כך??


הצגת של מקרה עצוב שלא מצופה שיקרה... (!!!)
דוד, אלמן ללא ילדים, בן 82. עבר לגור לפני מספר חדשים בדיור מוגן. אזור מאד יפה ומרשים. דירה קטנה ונאה.
במקום קיימת מרפאה הפתוחה בשעות מסוימות בכל יום. יש משרד קבלה 24/7 שהוא מוקד הודעות לכל "כוון". בכל חדר ישנו לחצן מצוקה.
יום רביעי אחד קם דוד וכל גופו כואב, הוא משתעל, ומרגיש לא טוב. הולך אל האחות. זאת מביטה בו, שומעת את התלונות שלו. שמה "מדחום" על המצח (ישנם כאלו "סטיקים" ... לרוב לא לשימוש במרפאות...). "אין לך חום, קח אקמול ותנוח. תשתה תה".
הוא מקבל חמש טבליות לידיו. חוזר לחדרו, לא יודע כמה כדורים לקחת ומתי? אבל מרגיש כל כך לא טוב – שלוקח כדור אחד ונשכב במיטה. בלילה שוב חש בכאבים ונוטל כדור נוסף ולמחרת בבקר יורד לקחת עיתון ומספר לרחל שהאחות בדקה אותו אתמול הציעה שינוח בחדר. רחל מאחלת לו החלמה מהירה.
למחרת – כבר יום שישי ומצבו לא משתפר, הוא ניגש כהרגלו לקבלה לקחת את העיתון. רחל שואלת לשלומו. בתשובה אומר שמרגיש לא טוב והוא בדרכו שוב אל האחות. כאשר מגיע (באותו בניין) הוא רואה על הדלת במרפאה הודעה: אני בחופשה... חוזר דוד לקבלה כדי לברר מתי תוכל האחות לראותו שוב. לא ידוע לרחל על היעדרה של האחות. אין לה מענה ברור. אך דוד גם לא ממתין וחוזר לנוח במיטתו.
יום ראשון, יום שני – כמנהגו, הוא יורד לקחת את העיתון. מאד בנימוס משיב לרחל המתעניינת, על השיעול שאינו מרפה...
בכל אותם ימים איש לא מתקשר אליו ולא מגיע לדירתו לברר אם הוא, דוד,  עדיין... בבניין... חי ונושם (???)
ביום שלישי, עדיין משתעל אך מרגיש טוב יותר. הוא לוקח עיתון ומבקש פגישה עם המנהל. ברור לדוד שהמקום לא יכול להיקרא "דיור מוגן"... כיצד ייתכן שאף אחד לא מתעניין.
לחצן המצוקה נמצא בחדר, אך כל אחד מפרש שונה את תפקידו. הרי אין "סכנת חיים". בסך הכל משתעל וגופו כואב. הוא חולה אבל – חי. יכול לסבול.




והרי לכם תובנות והמלצות מנקודת מבטי כאחות מנוסה מאד:
"בדיקת האחות" חייבת הייתה לכלול אסוף נתונים מקיף. לשאול שאלות כדי להרחיב את המידע מהמטופל. המטרה - לאתר את הבעיות ולשאוף שתינתן אבחנה ובהתאם - טיפול.
עליה למדוד חום לחץ דם ודופק. להכיר היטב את התיק הרפואי של המטופל – החוסה בדיור המוגן.
להאזין לריאות עם המסכת (סטטוסקופ), להביט בגרונו. לוודא בדיוק מה מהות הכאבים כאבי שרירים - האם הם מתאימים למחלות חום ווירליות? אולי יש גם סימן לדלקת ריאות (שיעול.. כאבים)? אולי משהו ממקור לבבי (בעברו עבר התקף לב). אם יש צורך על פי הממצאים והמצב - היה עליה להמליץ לו על בדיקת רופא.
האיש סבל בעבר ממחלת כבד ולפיכך אקמול איננה תרופת הבחירה הנכונה.
המלצות בהתייחס למקרה זה (!) ובכלל למי שמעוניין לעבור לגור בדיור מוגן:
לוודא שיש ביקורת טלפונית מדי יום: שיחה אישית שמגיעה לחדר שלכם.
חשוב שיהיה שירות רפואי בדיור המוגן (אחות/ רופא)
יש צורך בהסדר בדיור המוגן למקרים של חולי, שידאגו לטיפול ולצרכים הבסיסיים אשר מן הסתם בגיל השלישי לעתים יש קושי למלא אותם ובמיוחד בעת חולי.
ספרו למכרים כאשר אינכם בקו הבריאות. למשפחה / חברים / שכנים 
לא להתבייש לבקש עזרה!

מאחלת אריכות ימים בבריאות מיטבית!


תמי 

בפייסבוק: https://bit.ly/2XSHvkq