שלשולים אצל תינוקות: תופעה שכיחה במיוחד בימי הקיץ, אך לא רק.


14 May
14May

שלשולים אצל תינוקות


במצבים מסוימים ניראה שהילד שלכם "ישן" יותר טוב ממה שהוא רגיל...  אחרי שנוכחתם לראות שהוא שלשל כמה פעמים. אולי זאת הסיבה?

שימו לב, האם נתתם די שתייה לתינוק המשלשל? לעתים הוא עייף וישנוני בשל אבדן נוזלים. זה אחד מסימני התייבשות.

זה לא  שפתאום הגעתם ליעד של תינוק ישן ורגוע - - - מחדדת לכם, ההורים, מנקודת מבט של "יועצת שינה" ומהגישה של אחות מנוסה.


צואה היא הפרשה ממערכת העיכול של אורגניזמים. הצואה היא האופן בו הגוף נפטר מפסולת וממזון לא-מעוכל. מכילה פיגמנטים הנוצרים בכבד ומקנים לצואה את צבעה החום האופייני, ומחיידקים בכמות גדולה. 

המים מהמזון נספגים בעיקר במעי הגס מתוך הצואה הנוצרת. בעיה בספיגת הנוזלים במעי הגס גורמת לשלשולים. זה  מצב רפואי שבו הגוף מפריש נוזלים בכמות יתרה דרך פי הטבעת; "צואה מימית" בתדירות גבוהה של יציאות:

אצל תינוקות - מספר יציאות מימיות כפול מהרגיל.

אצל ילדים - שלוש או יותר יציאות מימיות ביום.

האם תדירות גבוהה של יציאות מעידה על שלשול? תלוי בגיל ובתזונה.

אצל תינוק קטן יכולות להיות בין שלש לעשר יציאות ביום כשגרה. שינוי בשגרה – ריבוי יציאות רכות / מימיות יחשב לשלשול .

ברובם המוחלט של המקרים השלשול חולף תוך מספר ימים. בתקופה זו יש לשתות כמות יתרה של נוזלים כדי לפצות על הנוזלים האבודים.


מה הם הגורמים לשלשולים?

 זיהום = מיקרואורגניזמים = פתוגנים:

  •  וירוסים (רוטה) ,
  • חיידקים: כמו שיגלה (shigella), סלמונלה (Salmonela), (גורמים ל"דיזנטריה"). וכן חיידקי  קולי (e-coli) וקמפילובקטר. 2 האחרונים  ידועים גם בשם "קוליפורמים" ונמצאים במעי הגס בדרך קבע.
  • טפילים (אמבות  למשל)

הדבקה הינה על ידי העברת גורמי המחלה הזיהומיים מהצואה למערכת העיכול העליונה: מזון ומים מזוהמים, ידיים מזוהמות. העברה מילד לילד על ידי מגע בחפצים מזוהמים כמו צעצועים ועוד.

סיבות נוספות לשלשולים:

דלקות אוזניים, סוגי אנטיביוטיקה ותרופות מסוימות, רגישות ללקטוז או למרכיבי מזון שונים, מחלות דלקתיות שונות של המעי,  


סוגי שלשול

קיימים שני סוגים עיקריים של שלשול זיהומי חריף בילדים בהתאם לגורם:

תוצאה מגורם זיהומי חיידקי המתיישב בתאי המעי וגורם להם נזק-הרס ומפרישים רעלנים הגורמים לנזקים. החיידקים הללו יכולים להשפיע על כל הגוף ולגרום תמונת מחלה קשה . צואה – רירית , עיתים דמית וריח אופייני במרבית המקרים.

שלשול לא חיידקי: נגרם מפגיעה בספיגת הנוזלים בתאי המעי במקום שאחראי לכך. בשלשולים נגרם איבוד של נוזלים ומלחים. נגיפים עלולים לגרום לשלשול מסוג זה


מניעת שלשולים

חיסון כנגד וירוס ה"רוטה" הניתן במסגרת תכנית החיסונים של משרד הבריאות  בשנת החיים הראשונה.

היגיינה - הקפדה על רחיצת ידיים מרובה במים ובסבון כאשר באים לטפל בתינוק. רחצת ידיים  חיונית  במיוחד אחרי השירותים ולאחר החלפת חיתול. רצוי לאחר טיפול ומגע בתינוק המשלשל. את החיתול לבודד בשקית ניילון קשורה ולהשליך לפח אותו יש להקפיד לסגור. (זבובים עלולים להעביר את הזיהום)

טיפול נכון במזון למניעת "התקלקלות" על ידי שימור במקרר במיוחד מוצרים המכילים חלבון (כמו חלב, ביצים, מיונז בשר, דגים חומוס ועוד)

 בידוד תינוק משלשל -  לא לשלוח למסגרת בה נמצא עם ילדים אחרים, לא לאפשר כניסה לברכת שחיה.


סיבוך מיידי אפשרי

התייבשות שעלולה להוביל לפגיעה במערכות שונות בגוף. אם אינה מטופלת - מובילה אף למוות.

סימנים להתייבשות – יובש בפה ובריריות, בוכה ללא דמעות, מרפס שקוע, לא נותן שתן, אפאטי לעיתים אי שקט. ישנוניות

 

טיפול

שלשול ממושך הוא סכנה ממשית לגוף, המאבד נוזלים רבים ומלחים. עלול להשפיע על סמיכות הדם ועל רמת החומציות (ה-pH) בגוף, אשר חיונית לפעילותו התקינה .

  • נוזלים - יש להקפיד על שתייה מרובה של התינוק או הילד כדי למנוע התייבשות. אם השתייה גורמת לבחילה ולהקאה, יש לתת כמויות קטנות של נוזלים בתדירות גבוהה: 30-20 מיליליטר כל 20 דקות. אם אין "קליטה" – התינוק מקיא יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול –נוזלים בעירוי.

      אפשר לתת כל מזון נוזלי: תמ"ל  (תרכובת מזון לתינוק), מרק, ג'לי, קרטיב.

  • הנקה - אם התינוק יונק, יש להניק  בתדירות גבוהה עד כמה שניתן. שתייה מרובה לאם – חיונית.
  • אוכל - בעבר סברו שצריך להקפיד על תפריט מיוחד למי שמשלשל, אך כיום ידוע שאפשר להמשיך לאכול כרגיל . לא רצוי להאכיל תאית - פירות וירקות טריים . במקרים מסוימים, מתן של תמ"ל דל בלקטוז עשוי להועיל.

מתי לפנות לרופא?

• כאשר השלשולים רבים, והתינוק או הילד לא מצליחים לשתות (במיוחד כאשר ישנן גם הקאות, בנוסף לשלשולים).  

כאשר יש דם או ריר בחיתול או בזמן היציאה.

אם החיתול "יבש" = לא נתן שתן במשך שלש שעות או יותר.

תינוק אפאטי – לא מגיב לסביבה.  כאשר התינוק נמצא באי־שקט קיצוני או  בוכה ללא הפסקה ואין אפשרות להרגיעו.


רופא יציע טיפול בסימפטומים, תוספת נוזלים ובמקרה של גילוי זיהום חיידקי בתרבית הצואה – טיפול אנטיביוטי מותאם לחיידק

שלשול יכול לחזור שוב ושוב במיוחד עם כניסה לפעוטון  חדש.


תמי חיו

מקורות - השתלמויות בנושא רפואת ילדים

 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.