שינה בגיל השלישי


22 Apr
22Apr

שינה היא מצב פיזיולוגי. השינה לרוב מושפעת מפעילותו של האדם במהלך היום ותופסת קרוב לשליש מחייו. שנת הלילה היא תהליך אקטיבי, מורכב, בעל מבנה מאוד מסוים שבו מתרחשים תהליכים רבים.

עם עליית הגיל, השינה הולכת ומתקצרת ומלווה בפרקי ערות רבים בקרב האדם ויתר היונקים, במקרים רבים שינה אינה רציפה כחלק מהתהליך הטבעי של ההזדקנות.

מחזורי שינה

שינה הינה מחזורית, בצורה של סבבים. כל סבב מורכב ממצבי שינה שונים אשר באים בסדר קבוע זה אחר זה.

הורמון מרכזי הגורם להרדמות בערב הוא המלטונין: כאשר החשיכה יורדת, מתחיל המוח לייצר ולהפריש לדם מלטונין. בעפעפיים ישנם קולטנים להורמון זה שמעבירים את ההודעה למוח דבר שמוביל לרצון - לצורך לישון. גירוי של אור מפחית באופן ישיר את הפרשת המלטונין.

מחזורי הערות והשינה מתואמים לרוב עם השעון הביולוגי של הגוף. הוא מסתנכרן לפי תנאי התאורה החיצונית, כך שבאופן טבעי אנו נוטים לישון בשעות החושך ולהיות ערים בשעות האור.  השעון הביולוגי ועיתוי השינה מושפעים גם מתאורה מלאכותית. מסיבה זו, דפוסי השינה בעולם המודרני שונים מאלו שהיו קיימים בעבר, וכך משך שעות השינה בפועל - קצר יותר ופחות מהמומלץ שהוא   7-8 שעות ביממה לאדם בוגר. לכן עלולים אנשים לחוות עייפות או ערנות יתר.

נמצא קשר בין תוחלת חיים נמוכה יותר לבין מיעוט בשינה (במיוחד פחות מ-6 שעות שינה לבוגר), וגם בין מיעוט בשינה לעלייה בסיכון למחלות לב, להשמנה, לבעיות בזיכרון, לחץ, דיכאון, לסיכון מוגבר לתאונות ועוד. עם זאת, נמצא כי שינה ארוכה במיוחד אינה מועילה לאריכות ימים ועלולה אף לגרום לנזק.

דפוסי השינה משתנים בהתאם לתרבות. (שנת חובה בצהריים, תרבויות המזרח - הירדמות עם רדת החשכה ועוד).


שינה מתחלקת לשני שלבים עיקריים

מצב השינה הראשון הוא מצב של מעבר מעוררות לשינה, במהלכו יש אובדן חלקי של המודעות לסביבה. במהלך שלב זה נצפות לעיתים תופעות של קפיצת הירדמות ואף חוויות דמויות חלום המכונות הזיות

שנת (REM (Rapid Eye Movement  - מוכרת בתור ״שנת חלום״: תנועות עיניים ורפיון שרירים, קצב נשימה ופעילות לב נמרצים כמו בערות. בשלב זה, הפעילות המטבולית וקצב פעימות הלב עולים בחדות, בולטת תופעת ריצודי העיניים המהירים, שעל שמם נקרא שלב זה  (Rapid Eye Movement), ובעברית תנועת עיניים נרחבת / מהירה. כאשר מעירים אדם משלב זה בשינה, הוא כמעט תמיד ידווח על חלום בו היה שקוע.  חלומות בשלב REM הם על פי רוב חזותיים ועשירים בהתרחשויות ובדימויים                                               

 (NREM  (Non Rapid Eye Movemen- אין חלום ומאופיינת בשלבים של עומקי שינה משתנים. המודעות לסביבה החיצונית נעלמת ופעילות השרירים יורדת, היעדר תנועות עיניים ורפיון שרירים, עד כדי ״שיתוק״, למעט שרירי הלב והסרעפת. קצב נשימה איטי. שלב המכונה שנת גלים איטיים (Slow-wave sleep). זהו המצב של השינה העמוקה ביותר, בה קיימת רגישות נמוכה ביותר לגירויים חיצוניים. באא"ג EEG - גלי מוח איטיים מאוד, נקראים ״גלי דלתא״.

החלוקה הפנימית בין השלבים משתנה במשך שנת הלילה. בסוף הלילה מצב REM מתארך יותר, ואילו מצבי השינה העמוקים מתקצרים.

באדם בוגר שנת ה-REM היא כחמישית מזמן השינה הכולל, אך שיעור זה משתנה עם הגיל.

מבנה השינה התקין במבוגר צעיר מאופיין במספר מחזורים של שינה שאינה שנת חלום ושל שנת חלום (על פי רוב 3-5 מחזורים); . יעילות השינה גבוהה, כלומר מספר ההתעוררויות במהלך השינה נמוך ומשכן קצר.

מבנה השינה בקשישים

עם הגיל מבנה השינה משתנה:  עלייה במספר ההתעוררויות לאחר התחלת השינה. מצד שני, יש ירידה במשך השינה הכולל, יעילות השינה פוחתת, קיימת ירידה באחוז השינה העמוקה ושנת החלום.

דבר נוסף ומשמעותי שמשתנה עם הגיל הוא הקדמה של שלב השינה, כך ששעת ההירדמות מוקדמת יותר, ובהתאם שעת ההתעוררות בבוקר גם היא מוקדמת יותר.

הפרעות שינה בקשישים - אבחנה וטיפול

עם הגיל חלה עלייה בשכיחות הפרעות השינה. מחלות רקע בגיל השלישי תורמות להפרעות השינה או אף מהוות את הגורם להן. מהצד השני, הפרעות השינה כשלעצמן תורמות לתחלואה ולאיכות חיים ירודה.

יש להיות ערים להפרעות שינה אפשריות ולטפל בהן במקביל לטיפול במחלות הרקע, ובכך לשפר את איכות החיים ולתרום לבריאות טובה יותר.

על מנת לתכנן את הגישה הטיפולית היעילה ביותר עבור כל מטופל,  יש להכיר את הגורמים להפרעות השינה השונות. ניתן לזהות אותן בבדיקה ב״מעבדת שינה״. 


ניטור המטופל בעת שינה למכשור המודד את גלי המוח בהקשר של שינה. מצב השרירים בעת שינה ואבחון של הפרעות שונות בזמן שינה. נין לבצע את הבדיקה מהבית ב"שלט רחוק" (בתמונה נבדק מחובר לכבלים המעבירים את המסרים למערכת ממוחשבת במעבדת השינה) 


חשוב  להכיר את כדורי השינה השונים הנמצאים בשימוש, את יעילותם, תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בשימוש בהם, כמו גם את תדירות ומשך הזמן המומלצים לטיפול. (הנחיית רופא!)

שכיחות בעיות בשינה שינה בגיל השלישי מגיל 65, מגיעה עד כדי 50-60%‏ בעוד באוכלוסייה הכללית שכיחות נדודי השינה המוערכת היא   10-20%, נשים סובלות מנדודי שינה פי שניים מאשר גברים.

נדודי שינה - אינסומניה כרונית

אינסומניה מוגדרת כקושי להירדם, קושי לשמור על רצף השינה, יקיצות בוקר מוקדמות ושינה לא מרעננת. 

גורמים לנדודי שינה כרוניים (אינסומניה):

  • אורח חיים חד-גוני ונטול גירויים,
  • מחלות רקע שונות, כמו כאב כרוני, מחלות לב וכלי דם, מחלות של מערכת העיכול, מחלות ריאה, מחלות נוירולוגיות, השתנה לילית (נוקטוריה) מסיבות שונות, מחלות פסיכיאטריות ובעיקר דיכאון, נטילת תרופות שונות, כמו סטרואידים, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, תרופות דופאמינרגיות, תרופות סימפטומטיות, ועוד. כיום ברור שרבים מהגורמים שהוזכרו כגורמי אינסומניה, עלולים להיות גם תוצאת אינסומניה. למשל דיכאון כהפרעה משנית לנדודי שינה, מחלות של כאב כרוני שמוחמרות עקב חוסר שינה, ועוד. חשוב לזכור זאת כאשר מנהלים מקרה של מטופל קשיש יש להכיר את הבעיות שלו ואת אורח חייו..
  • היגיינת שינה לא טובה עלולה לתרום להופעה של אינסומניה כרונית. הכוונה ב״היגיינת שינה״ לא טובה היא שעות שינה לא מסודרות ושנת אחר צהריים מאוחרת, רעש, עישון וצריכת קפאין ואלכוהול סמוך לשעת השינה, היעדר פעילות פיזית במשך היום, היעדר חשיפה מספקת לאור בהיר במשך היום, ובערב - המצאות אור (חושך חשוב לשינה איכותית), שהייה במיטה שעות ארוכות ללא שינה, סביבת שינה לא נוחה, ועוד.
  • תסמונת הרגליים העצבניות ותנועות רגליים מחזוריות בשינה (Periodic limb movement disorder): זהו צורך, לעתים בלתי נשלט, להזיז את הרגליים, בשל רדימות, נימול, כאב, או אי שקט פנימי.  התחושה הלא-נעימה או הצורך להזיז את הרגליים מופיעים או מוחמרים בעת ישיבה ממושכת או שכיבה.                  פעילות, כמו הליכה, מתיחת הרגליים וכדומה, מפחיתה את התחושה הלא נעימה או את הצורך להזיז את הרגליים. קיימת החמרה של התסמינים בשעות הערב והלילה. הביטוי הקליני של תנועות רגליים מחזוריות בשינה עשוי להיות יקיצות ליליות.                                                                                                     תסמונת הרגליים העצבניות מופיעה אצל יותר מ-30% בקרב בני 65 ומעלה. שכיחה יותר בנשים.               גורמים לתסמונת הרגליים העצבניות ולהפרעת תנועות רגליים מחזוריות בשינה: עשויה להיות משפחתית. הפרעה זו שכיחה גם במגוון של מצבים רפואיים, במיוחד במצבי חסר בברזל, אי ספיקת כליות, נוירופטיה, דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) וסוכרת. קיים קשר בין תסמונת הרגליים העצבניות לחוסרים בדם כמו רמת פריטין נמוכה מ-50 ng/dL. לעתים קרובות הפרעה זו משנית לטיפול בתרופות שונות, למשל: SSRI נוגדי דיכאון טריציקליים תרופות אנטי-פסיכוטיות.
  • דום נשימה חסימתי בשינה - הפרעת שינה שכיחה למדי, בעיקר בקרב בעלי עודף משקל. מוגדר - כאשר יש  כ-5 הפסקות נשימה לפחות בשעה של שינה ותסמינים של ישנוניות במשך היום. הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה מפסיקים לנשום (Apnea) או כמעט מפסיקים לנשום (Hypopnea) במהלך השינה למשך 10 שניות ויותר. בשל כך, רמת ריווי החמצן בדם יורדת, ומתרחשים שינויים בפעילות מערכת העצבים האוטונומית, כך שיש עלייה בלחץ הדם המערכתי או הריאתי ושינויים בזרימת הדם במוח. כיום ידוע היטב שהפרעת שינה זו היא גורם סיכון בלתי תלוי למחלות לב וכלי דם. חשוב במיוחד להזכיר את הפסקות הנשימה כגורם להיעדר ירידה בערכי לחץ הדם בזמן השינה. התסמינים האופייניים הם נחרות, ההתעוררויות, השתנה לילית, הפרעות בתפקוד המיני בגברים, שינה לא שקטה ולא מרעננת ועייפות וישנוניות במשך היום.                                                  שכיחות דום נשימה חסימתי בשינה כ-2% בנשים וכ-4% בגברים. עם העלייה בגיל השכיחות משתווה בשני המינים, אם כי המשמעות הקלינית פוחתת
  • הפרעת התנהגות בשנת חלום:  ‏פחות מוכרת ופחות שכיחה. מדובר בהפרעה של שנת חלום שביטויה פעילות מוטורית חריגה, ולעתים מסוכנת, המרחשת במהלך שנת חלום. הנבדק למעשה פועל על פי תוכן החלום, ובמהלך האירוע לא נדיר שהחולה נלחם בשותף למיטה, נופל, פוצע את עצמו, וכדומה. הפרעת שינה זו גורמת מבוכה רבה לחולה, ועל פי רוב הוא לא מדווח עליה לרופא. לכן, חשוב לשאול בצורה מכוונת לגבי היארעות הפרעת שינה זו.                                                                                                                             בשנות השמונים הפרעה זו תוארה לראשונה בחולים עם מחלות נוירולוגיות ניווניות, ועם השנים נמצא שלפחות ב-60% מהמקרים של הפרעת השינה קשורה במחלות נוירולוגיות דוגמת מחלת פרקינסון, מחלת אלצהיימר     ו-Multiple system atrophy, שבה כ-90% מהחולים לוקים בהפרעת התנהגות בשנת חלום.                         הפרעת שינה זו עלולה להקדים את הופעת המחלה הנוירולוגית במספר שנים. עלולה להופיע גם בעקבות אירוע מוחי בגזע המוח. יכולה להופיע גם כתגובה לתרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון הטריציקליים, תרופות מעכבות קליטה חוזרת של סרוטונין, נטילת אלכוהול סמוך לשינה ועוד.

טיפול

חשוב מאוד לזכור את השינויים הפיזיולוגיים בשינה המתרחשים עם הגיל כדי להעריך נכונה את מידת הפרעת השינה שעליה הנבדק מתלונן. חלק מהתלונות מקורן בשינויים הפיזיולוגיים המתרחשים עם הגיל, ואין צורך לטפל, אלא להסביר ולהרגיע. עם זאת, חלק מהתלונות הן ביטוי להפרעות שינה מעבר לשינויים הפיזיולוגיים, ולכן יש צורך לאבחן כראוי ולטפל בהתאם, מאחר שקיים קשר דו-כיווני בין הפרעות שינה לתחלואה פיזית ונפשית.

אנשים מבוגרים וקשישים הסובלים מהפרעות שינה, נמצאים בקבוצת סיכון לתחלואה, כמו יתר לחץ דם, דיכאון, מחלות לב וכלי דם ואירועים מוחיים. מצד שני, אנשים הסובלים ממחלות אלו נוטים לסבול בשכיחות גבוהה יותר מהפרעות שינה. יש להיות ערים להפרעות שינה אפשריות ולטפל בהן במקביל לטיפול במחלות הרקע, ובכך לשפר את איכות החיים ולתרום לבריאות טובה יותר.

חשוב לטפל באינסומניה, מעבר לטיפול במחלות הרקע. לדוגמה: אם האינסומניה משנית לדיכאון, נכון לטפל בדיכאון, אך במקביל גם בנדודי השינה, על ידי תוספת כדור שינה, למשל. יש עבודות שמראות שטיפול משולב כזה משפר את הטיפול בדיכאון.

הטיפול נחלק לטיפול שאינו תרופתי ולטיפול תרופתי.

  • טיפול שאינו תרופתי מכוון בעיקר לשיפור היגיינת השינה ולטיפול התנהגותי- קוגניטיבי
  • טיפול תרופתי ניתן כטיפול קצר טווח, יום כן-יום לא (Alternate day), או במצבים מורכבים יותר - כטיפול כרוני.

 

עצות לשינה טובה:

  • ·שעון פנימי קובע!! ללכת למיטה לישון כשעייפים או ישנוניים. אין שינה בכוח אלא אחר יום פעילות ושחרור לחצים-מתחים.
  • היגיינה של שינה  שקט טמפרטורה נוחה, מזרן טוב, כרית נוחה. מצעים. מוחשך; שעון מאיר טלוויזיה ומסכים. להרחיק. לא להביט אם מקיצים.
  • לישון במצב רגיעה ומוכנות לשינה בלבד. מוסיקה, ספר מחוץ
  • מניעה בשימוש המעוררים: קפאין, עישון.
  • מזון בכמות קטנה וקל לעיכול הפסקת אכילה לפני השינה
  • ללמוד שיטות הרפייה מסייעות בפירוק מתחים וקיצור זמן הירדמות. שחרור האיברים בהדרגה
  • חשיפה לאור השמש חשובה
  • פעילות גופנית מגוונת בשעות קבועות רצוי לא לפני שינה
  • תנומת יום למי שמורגל. לא אם יש קשיי הירדמות
  • לשמור על סדר יום ופעילות לאורכו
  • גלולות שינה - במידת הצורך ובהנחיית רופא.


מקורות: ויקיפדיה / סיכום מידע מאתרים רפואיים ומהשתלמויות

       

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.