פטרת בעור. תופעה שכיחה ומציקה. אך - יש מה לעשות...


07 Jul
07Jul

פטרת (mycosis בלועזית) היא מחלה שהגורם לה הוא פטרייה. יש למעלה משלוש מאות אלף זנים שונים של פטריות, כמאה וחמישים מהם גורמים למחלה בבני אדם. הפטרת יכולה להיות שטחית ולפגוע רק בשכבת האפידרמיס והדרמיס של העור אך לפעמים נוצרת פגיעה עמוקה יותר בתת העור אשר נדירה מאוד בישראל.

פטרת העור (דרמטופיטוזיס) מחלה שנגרמת על ידי פטריות בשם דרמטופיטים. ידוע על כ-41 סוגי דרמטופיטים. המחלה באה לידי ביטוי במספר אופנים בהתאם לאזור הפגיעה בגוף ובהתאם לחומרת המחלה. (ויקיפדיה)


10%-20% מהאוכלוסייה סובלים מפטרת העור הגורמת גם לפטרת ציפורניים בידיים וברגליים. פטרת העור נחשבת לאחד מהזיהומים השכיחים ביותר ושכיחות ההדבקה עולה עם הגיל: מבוגרים נדבקים פי 30 מצעירים. 

ה"פטרייה" שייכת לקבוצת אורגניזמים מיקרוסקופיים, ומקומה היא  בין צמחים, חיידקים ואצות. הפטרייה מעדיפה לשם קיומה תנאי חום ולחות גבוהים, לכן ניתן לזהות אותה יותר בסביבה לחה וחמה בגוף כמו בין אצבעות הרגליים, כפות הרגליים, במפשעה, מתחת לבית השחי ובקפלי הגוף. רוב הפטריות מייצרות חומרים שמסוגלים לפרק שומנים, חלבונים או קראטין ובדרך זאת לחדור לרקמות העור והציפורניים.

פטרת העור ברגליים מגיעה משלושה מקורות עיקריים:

  • חיות שנמצאות בסביבת האדם,
  • אדמה עליה דורכים
  • אנשים בסביבה עם זיהום פטרייתי (בבריכה)

מה הסימנים להדבקה בפטרת עור?

גרד בעוצמות שונות עד למצב בלתי נסבל במקומות הנגועים

מראה חיצוני – שינוי "אסתטי" באזורים שחשופים לעין:  

  • קשקשת
  • אדמומיות
  • אזורים עם קילוף העור
  • סדקים זעירים בעור.

בציפורניים, יהיה שינוי בצבע שהופך להיות לבן או ירקרק לעתים מופיעים בהן  כתמים לבנים או צהובים התעבות. במקרים אלו יש צורך לעתים גם בטיפול על ידי כדורים.

 היכן ישנו סיכון גדול יותר להדבקה בפטרת?

כ-9% ממי שיבקר בברכת שחיה עלול להידבק בפטרת ברגליים.

 בצבא, ובמכרות,  ויכול להגיע גם ל-30%.

כאשר יש תנאים המאפשרים חדירה של הפטרייה כמו לחות מתמשכת, הזעת יתר בכפות רגליים למשל. כתוצאה מכך עלולה להיות פגיעה מסוימת בשלמות העור: היווצרות סדקים קטנים ומהם חודרת ביתר קלות הפטרייה.  גם בעור יבש במיוחד עלולים להיות סדקים קטנים שמאפשרים כניסה של הפטרייה לעור ולציפורניים.

גורמי סיכון המגבירים את שכיחות התופעה

  • מחלות כמו סוכרת
  • הפרעות בזרימת הדם 
  • אנשים שהמערכת החיסונית שלהם פגועה. 
  • אלו שנוטלים אנטיביוטיקה לאורך זמן .
  • מקומות ציבוריים - במקלחות משותפות עם אלו הסובלים מזיהומים פטרייתיים. הדבקה עלולה להתרחש גם מתוך משטחי עץ או שטיחונים למיניהם.

טיפול

הפטרייה איננה "אוהבת" סביבה חומצית. לכן השריית הרגליים בקערה עם חומץ,  לפחות לעשר דקות. אפשרות נוספת היא למרוח את האזור  עם צמר גפן או  בספוגים בחומץ / לימון .לא לייבש עם מגבת  את הרגליים לאחר הטיפול אלא לאפשר להן להתייבש באוויר. גם בידיים ניתן לטפל על ידי מריחת חומץ. משפיע לטובה על תחושת הגרד

 ברוב המקרים ניתן לטפל בתכשירים אנטי פטריתיים: משחות ייחודיות או טיפות לאזורים הנגועים. אלו מטפלות בפטרייה ומרגיעות בהמשך את הגרד.

מניעה

הדרכה במסגרת רפואה מונעת שכל אחות מוסמכת יכולה לתת: 

לא ללכת יחפים בבריכת שחייה, במלתחות ציבוריות שדות, גינות. 

לאלו המאובחנים ונמצאים בטיפול, חשוב להחליף תכופות נעליים כי גם בהם קיימת הפטרייה והם עלולים להיות מקור להדבקות מחודשת.

אוורור הרגליים: רצוי לנעול סנדלים בקיץ. אלו החייבים לנעול נעליים סגורות בקיץ, מומלץ לגרוב גרבי כותנה ולהחליף אותם גם במהלך היום.

לרחוץ מידי יום את האזורים "המועדים לפורענות" וליבש אותם היטב בעזרת מגבת, במיוחד את העור בכפות הרגליים , בין אצבעות הרגליים בקפלי העור כמו מתחת לשד.

להתנגב במגבת רחצה נפרדת מיתר בני הבית. מומלץ בכל מקרה לכולם.

רצוי שלא להשתמש בסבונים שמייבשים את העור, מומלץ "סבון ללא סבון". להמעיט בקרצוף של העור בעת רחצה.

לסובלים מיובש בעור מומלץ להשתמש בקרם לחות המכיל אוריאה אשר מטבעה מעלה את הלחות בעור.


הערה אישית: בהיותי אחות מוסמכת בקהילה  עבדתי עם רופא עור בכיר ומוכר בישראל והוא המליץ על טיפול בעזרת חומץ בהיותו זמין ויעיל. ניתן לביצוע יומיומי ואין תופעות לוואי!                         כאחות בפנימייה  צברתי ניסיון רב בטיפול בחומץ בפטרת העור ממנה סבלו בני הנוער, ריגשה אותי כל פעם מחדש ההקלה שהגיעה במהירות והתמדה הובילה לריפוי.


המלצות נוספות:

קרם רגליים - לאנשים עם נטייה לפטריות ובמיוחד מעל לגיל 40: יש להקפיד למרוח יום יום קרם שיכילו שומנים ולא על בסיס מים. מריחת העור ברגליים עם שמן אולי נעימה היא אך השומן בצורתו זאת אינו נספג ולכן לא מוסיף מהותית ללחות כף הרגל.

שימוש בסבון קשיח - פחות רצוי לאנשים הנוטים לסבול מפטרת התחליף - סבון נוזלי. הסיבה: לעתים הסבון לא יורד לגמרי מהעור. יש לשטוף היטב את הסבון מהרגליים במים נקיים. להיעזר לשם כך בידיים ואחרי כן לייבש.  הישארות של סבון ולוא בצורת אבקה על העור שהתייבש מעלה את הסיכון לפטרת.

 

תמי

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.