על דלקת בדרכי השתן


13 Aug
13Aug

דלקת שלפוחית השתן - תופעה שכיחה בכל מרפאה בה עבדתי בתפקיד של אחות מוסמכת:

כמחצית מהנשים יחוו דלקת בדרכי השתן לפחות פעם אחת בחייהן. שכיח יותר בגיל ינקות וילדות, עם תחילת קיום יחסי מין ובגיל המעבר.

דלקת בדרכי השתן הינה זיהום של חיידקים בשלפוחית השתן (ציסטיטיס), בשופכה (אורטריטיס)-צינור המוביל  את השתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף וכן באגן הכליה (פיאלונפריטיס).



השכיחה ביותר היא דלקת בשלפוחית השתן ויותר אצל נשים, בשל המבנה האנטומי בה השופכה קצרה 3-4 ס"מ בהשוואה לזו של הגבר, מבנה המאפשר לחיידקים להגיע לשלפוחית יותר בקלות.


מה הם הסימנים בדלקת שלפוחית השתן?

·        צריבה – כאב – עקצוץ בזמן השתנה / הטלת שתן. ישנה תחושה של צורך תכוף יותר להשתין ולעיתים קיימת תחושת צורך אך יוצאת כמות קטנה מאד של שתן בכל פעם. יש המתלוננים על תחושה שהשלפוחית אינה מתרוקנת לאחר השתנה.

·        שינוי בצבע  ובצלילות השתן: יכול להיות עכור, עלול להופיע דם הגורם לשינוי צבע (כהה יותר). ריח יכול להיות שונה מהרגיל.


מה הם גורמי הסיכון לדלקת בדרכי השתן?

ü      מגדר – נשים וילדות חשופות יותר בגלל המבנה האנטומי: שופכה קצרה וקירבת הפתח אל פי הטבעת וכך מעבר קל יותר של חיידקי מעיים (קולי) לדרכי השתן.

ü      היריון  - לחץ של העובר שיכול לעכב התרוקנות 

ü      ערמונית  מוגדלת

ü      מומים בדרכי השתן השכיחים במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים 

ü      מחלות כמו סוכרת  

ü      גיל המעבר – הפסקת הווסת וירידת כמות הורמון האסטרוגן משפיע על  שינויים במרקם הרירית בנרתיק המאפשר חדירת חיידקים יותר בקלות.

ü      מין אוראלי  עלול להוות גורם סיכון היות ובפה ישנו מגוון חיידקים שעלולים לחדור ולהגיע לדרכי השתן התחתונים. 

ü      היגיינה: ניגוב מאזור פי הטבעת לכוון פתח מוצא השתן וכן מגע עם ידיים מלוכלכות באזור נרתיקי.


כיצד מאבחנים דלקת בדרכי השתן?

על פי סימפטומים אופייניים 

מבצעים בדיקות שתן : א. "כללית" -  נעשה במעבדה או באמצעות "סטיק" במרפאה אותו טובלים בשתן ומראה פרמטרים רבים. השתן אצל אנשים בריאים צלול, שקוף וצבעו בהיר.  בזיהום ניתן לראות בשתן תאי דם לבנים – תאי דם אדומים – חלבון.  ב. בדיקת תרבית שתן מאפשרת לזהות אם יש חיידקים ואת סוג החיידקים,  מה הכמות וכן איזו אנטיביוטיקה מתאימה כדי לגרום להכחדתם (רגישות החיידק).



 במקרים בהם ישנן דלקות חוזרות במיוחד אצל ילדים, חשוב לבצע בירור מקיף כולל בדיקות הדמיה ואף הסתכלות לתוך השלפוחית כדי לאתר מומים או גורמים שיכולים להוביל לזיהומים החוזרים

הערה חשובה: זיהום בדרכי השתן נוטה לעלות לכוון הכליות, אם אינו מטופל.


הטיפול בזיהום בדרכי השתן.

שתייה מרובה ובמבוגרים – כוס לשעה בתקופת הסימפטומים תגרום לכך שתהיה "שטיפה"  מתמדת...  השתנה תכופה.  במצב כזה נוצר קושי מסוים להתרבות החיידקים בשתן היות ובעקבות שתיה מרובה השתן אינו שוהה זמן רב בשלפוחית. ישנם מקרים של ריפוי גם ללא טיפול – בזכות ההידרציה הטובה עם תחילת הופעת הסימפטומים. 

תרופות: אנטיביוטיקה מותאמת והניתנת על פי הנחיות רופא. לעיתים יש צורך בטיפול ממושך יותר אצל גברים בגלל המבנה האנטומי השונה (אורך השופכה – קצר יותר בנשים) .כמו כן ישנן תרופות המקלות על תחושות הצריבה (T.SEDURAL). הערה: כדורי "סדורל" גורמים לשינוי גוון השתן לאדום ולא מדובר בהופעת דם...

ייתכנו הבדלים בטיפול האנטיביוטי שמקבלים נשים וגברים. אצל גברים עלול שתן נגוע בחיידקים להצטבר בשלפוחית, ולכן נדרש לעיתים טיפול ממושך יותר: 10-7 ימים לעומת 5-3 ימי טיפול לנשים, 

טיפול ברפואה משלימה – ישנם המעידים על הצלחה בדיקור , שיאצו ובעיקר בתזונה - שתיה: סוגי צמחים היכולים לגרום להשתנה מרובה.


האם עלולים להיות סיבוכים?

דלקת ממושכת שאינה מטופלת / דלקות חוזרות עלולים לגרום לדלקת בכליות וכתוצאה מכך - הצטלקויות ולפגיעה בתפקוד שלהן.

אצל נשים הרות הסובלות מזיהומים בדרכי השתן   שאינם מטופלים, קיים סיכון  ללידה מוקדמת ואף למשקל לידה נמוך.


רפואה מונעת - חשוב לכל אחות מוסמכת בשדה הקליני באשר הוא וכמובן במסגרות קהילתיות שאינן קשורות לחולי: פשוט - חינוך לבריאות...



 כיצד ניתן למנוע או להפחית היארעות של זיהומים בדרכי השתן?

  • שתיה מרובה כדרך קבע: למבוגרים כליטר וחצי נוזלים ביממה.
  • היגיינה באזור הנרתיק: ניגוב מהשופכה לכוון פי הטבעת. בתינוקות – להקפיד על כך שלא תגיע לאזור צואה. שימוש בתחבושות הגייניות וטמפונים – בצורה נכונה (פחות מגע ידיים) וכדאי לבדוק את תאריך התפוגה על האריזה. אלו המשתמשים בחומרים קוטלי זרע – כדאי להתייעץ עם רופא לגבי טיפול באנטיביוטיקה.  זכרו שגם לקונדומים יש תאריך תפוגה... מין אורלי עלול לגרום לזיהום היות ופה ישנם חיידקים רבים. מגע באזור עם ידיים  נקיות.
  • עדיף ללבוש תחתונים מכותנה; המונע מהאזור חום ולחות בשל כושר הספיגה שלהם.  
  • לנשים שהמחזור פסק אצלן, מציעים לרוב רופאים גניקולוגים שימוש בתכשירים מקומיים המכילים הורמון אסטרוגן המעלה את ההגנה הטבעית באזור הנרתיק. 
  • לא רצוי להתאפק זמן רב – מעכב יציאת השתן ומאפשר התפתחות חיידקים

יש הממליצים על שתייה של מים עם צמחים שונים (חליטות) או מיץ חמוציות המשנים את חומציות השתן דבר שיכול להשפיע על שרידות החיידקים

 


   



 


 


 


 


 


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.