סרטן העור: זיהוי, גילוי מוקדם ו... גם ריפוי


30 May
30May

העור – לא שוכח כמה "אדיבים" היינו כלפיו בעבר. חשפנו אותו  לקרינה ובמיוחד של השמש. העור גם  לא סולח לנו על כך. הוא מגיב. בטווח הקצר – אדמומיות וכוויות על העור בדרגות שונות. בטווח הרחוק יופיעו לעיתים כתמים חומים לרוב לא ממאיר אך יכולים להתפתח לכאלו. בשל השפעת קרני השמש על ה DNA  שבתא. לפיכך -  עלולים להופיע גידולים במיוחד באזורים שהיו חשופים לשמש: פנים ובמיוחד על האף, גם בקרקפת (ראש שהיה חשוף ללא כובע) , צוואר, ידיים, רגליים וגב. יכול להופיע גם אחרי עשרות שנים.

מהם סוגי הסרטן של העור?

BCC   קיצור של סרטן תאי הבסיס  Basal Cell Carcinoma . זה סוג הסרטן השכיח ביותר המתפתח לרוב לאט על פני שנים. יראה כמו פצע שלא נרפא או קשקשת מקומית ואף כנקודת חן מבריקה ובולטת. סוג זה מהווה 75% מגידולי העור הממאירים.  בדרך כלל אינו שולח גרורות ולא מסוכן אך יש להסירו שכן הוא יכול לחדור לרקמות פנימיות ולגרום להרס. במקרים נדירים עלול לשלוח גם גרורות.

SCC – סרטן תאי קשקש Squamous Cell Carcinoma. המהווה כחמישית ממקרי סרטן העור.  מתפתח לאט בדרך כלל אבל לפעמים עלול להיות יותר אלים. כלומר, לשלוח גרורות ואף לסכן את החיים. יכול להיראות כמו פצע שלא מתרפא, אזור של קשקשת ואף כתם או גוש בולט על העור. לעתים סרטן מסוג זה מתפתח מהר ועלול לגרום לפגיעה משמעותית באזור בו הוא גדל.

הערה חשובה – סוג זה של סרטן שכיח יותר במבוגרים בשנות השישים ויותר והוא אלים יותר כאשר מעורבות השפתיים. הסוג הזה שכיח במעשנים ולעיתים מצוי ברירית הפה והלשון.

אבחנה מבדלת  נעשית כמובן על ידי רופא עור.

הטיפול לסוגי סרטן אלו הוא בעזרת משחות, ניתוחים (ישנה שיטה חדשנית הנקראת (MOHS . לעיתים טיפול בהקרנות ובמקרים הקיצוניים יש המטפלים בכימותרפיה 

גידול העור היותר מוכר בקרב הציבור הוא המלנומה הממארת  (Malignant Melnoma ). 


סרטן המכונה מלנומה (התמונה - כך יכולה להיראות מלנומה) נפוץ כמו סוגי הסרטן שהוזכרו אך הוא אלים יותר, שולח גרורות ויכול לסכן חיים. גורמי סיכון להתפתחותו הוא חשיפה לשמש וגורם סיכון גבוה יותר = לאנשים אשר גוון העור שלהם בהיר. הגידול ניראה לרוב כמו נקודת חן שהיא שונה ומכילה פיגמנט של העור הקרוי "מלנין" לכן השם וניתן לראות מספר צבעים. לפעמים מופיע גם דמם. פעמים רבות דו נקודה מוכרת הקיימת על העור אך עברה שינויים. בהיותה דומה או מזכירה נקודת חן בגודל זה או אחר שעברה שינוי ולא תמיד מעוררת חשד ולכן דוחים את הפנייה לרופא.

המלצות

ביקורת אצל רופא עור לאנשים שיש  להם שומות או כתמים על העור. וזאת בצורה סדורה.

הגנה על העור בעזרת מסנני קרינה. לחזור על המריחה לאחר שעתיים וחצי - שלש שעות, במיוחד במים (בים / בברכת שחייה)

ערנות הינה חשובה ביותר!! כל כתם על העור או נקודת חן חדשה, פצעים שאינם מתרפים בזמן סביר, השתנות של צורת פצעים , יש לפנות אל רופא עור או לכירורג פלסטי ללא דיחוי. הזמן - גורם משמעותי במניעת החמרה וגם התפשטות של גרורות.

סיפור מקרה - חיפשו אחות פרטית לטיפולי בית. יום שבת בצהריים. התלונה הייתה שחולה במחלה ממארת שוכבת במיטה ואינה מוכנה לצאת ממנה. הגעתי . הגברת  בת 73 בהכרה אך מאד חלשה. נמצאת במצב סופני: בתמונה שצילמתי אפשר לראות "מלנומה" (כתוב באבחנה שקראתי) בחלק הפנימי של הירך שלה, זו התגלתה במקרה שנה קודם (2017). האישה מורה לאמנות שעדיין עסקה בכך באופן פרטי,  ילידת הארץ. היא לא הייתה מודעת לשינוי בכתם שראתה זמן רב באותו מקום, השינוי התבטא בגודל ובצבע שנהיה עוד יותר כהה.

המטופלת הזאת ורבים שכמותה, בצעירותה, "שרצה" בשמש שעות רבות ללא הגנה. בימים ההם  נחשב ה"שיזוף"  לאחד מסמליו הבולטים של ה"צבר" הבריא.

בצעתי אומדן סיעודי יסודי וזיהיתי סימנים של חוסר נוזלים. לא שותה מספיק. בבדיקות הדם שהוצגו בפניי היה מחסור ב"אלבומין" שהוא חלבון בדם המייצג את רמת החלבונים בדם. הייתה מאד חלשה ובקושי ירדה מהמיטה. היות ואני אחות פרטית לטיפולי בית והראיה שלי היא "הוליסטית" - כך גם ההתנהלות שלי: הצעתי שתשתה כוס נוזלים מיד על ידי. הסכימה לשתות מיץ תפוזים שנסחט בו במקום. לקחתי אותה להתרחץ במקלחת דבר שלא עשתה כבר ארבעה ימים מרוב חולשה והיעדר מצב רוח. שוחחתי אתה והיא הסבירה לי שיש נטורופטית שנתנה לה הנחיות תזונתיות. הצעתי שתשוחח עם אותה אשת מקצוע למחרת (יום ראשון ), ובינתיים לאחר המקלחת שוב הסכימה לשתות כוס מים. בקשתי להכין לה ביצה ( הידועה בערך החלבוני הטוב שבה). שכנעתי אותה בחשיבות הרבה, שתתייחס לכך כאילו זאת תרופה. אכלה גם פרוסת לחם עם חמאה ודבש. שמעצתי אותה - הקשבתי לתחושות הקשות שלה שעיקרן בחולשה והיא קבלה את ההסבר שלי. "הצלחתי" להגביר את החשיבות במודעות לתזונה העשירה בימים אלו. ובמיוחד בקשתי תמשיך לשתות.

וכמובן - אני אחות פרטית לטיפולי בית ולא ראיתי מקום לשלוח לחדר מיון להמשך טיפול שכן כבר בעת שהותי השתפרה מעט החיוניות שלה, חייכה והסכימה לאכול ולשתות. ביקשתי שתגיע למחרת גם לבדיקת רופא. (כתבתי ב"דווח סיעודי" על מצבה וכל מה שנעשה במהלך הביקור שלי).

לצערי הרב - לאחר שבועיים נפטרה החולה. בבית ליד בני המשפחה על פי רצונה.

                                                           *  *  * 

ראוי לציין שמלנומה פוקדת גם אנשים צעירים ובגיל צעיר היא יכולה להיות אף אלימה מאד.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.