יום אמצעי המניעה הבינלאומי


16 Oct
16Oct


בהיותי אחות מוסמכת  בכפר הנוער, לקחתי חלק בתכנית החינוכית בתחום מערכת הרבייה, פוריות, מניעת היריון. חשוב היה (ועדיין) להקנות ידע ולהדריך את המתבגרים לשימוש מושכל באמצעי מניעה.

לאחרונה נחשפתי  ל"יום המודעות לאמצעי מניעה"  world contraception day. ביוזמת ארגון הבריאות העולמי, אשר התקיים בחודש ספטמבר. מטרת ציון יום שכזה היא להעלות מודעות לשימוש באמצעי מניעה זמינים  בהקשר של בריאות מיניות ופריון.

מצאתי לנכון בעקבות זאת, לעסוק בנושא אמצעי מניעה - השימוש בהם בהקשר של מניעת מחלות המועברות ביחסי מין: Sex Transmitted Disease. אלו  אינן מועטות ובהן יש מוכרות יותר או פחות.

על פי ארגון הבריאות העולמי יש כ 340 מיליון (!) מקרי הדבקה שניתנים לריפוי ובהם עגבת, זיבה,  כלמידיה  וטריכומונס . אם נכלול את הזיהומים הנגרמים על ידי נגיפים כמו הרפס, נגיף הכשל החיסוני (גורם לאיידס)  פפילומה הרי שמספר מקרי התחלואה גדול לפחות פי שלשה

ומה באשר למחלות מין ב"גיל הזהב"? שיעורי המחלות המועברות באמצעות מגע מיני דוגמת זיבה ועגבת הוכפלו בקרב קשישים בשנות השישים והשבעים שלהם, אך המודעות למין בטוח בקרב אנשים מבוגרים, כמו גם הסברה רפואית הולמת, עדיין לוקה בחסר. בגיל השלישי ישנה פעילות מינית ואיתה גם תחלואה.  (2012 מחקר ממכללת קינגס ובית החולים סנט תומאס בלונדון), 

  • קרוב ל-28% ממשתתפים בסקר (ארה"ב 2010) העידו כי הם מקיימים יחסי מין לפחות אחת לשבוע, כולל קשישים בודדים, במערכת יחסים זוגית, או נשואים.
  • 85% מהגברים ו-61% מהנשים העידו כי יחסי המין חשובים לאיכות חייהם.
  • רק 12% מהגברים הרווקים ו-32% מהנשים הרווקות דיווחו על שימוש קבוע בקונדומים במהלך קיום יחסי המין.

עליית תוחלת החיים מזמנת עליה בשיעור התחלואה גם בגילאים הללו.


לפניכם סקירה קצרה של מחלות מין אותן פוגשים בקליניקה ובוודאי על חלקן שמעתם. לחלק ממחלות המין  קיים טיפול. ראוי להדגיש שמחלות מין בהיריון עלולות לפגוע בעובר.

שימוש באמצעי מניעה במניעת העברת מחלות בדרכי המין: במקרים של מחלות מין אמצעי המניעה היחיד היעיל הינו  קונדום!

דרכי ההגנה במניעת מחלות מין הן:

  • הימנעות מקיום יחסי מין כאשר ידוע שישנו זיהום !
  • שימוש באמצעי הגנה ובמקרים אלו יש להגן על ידי השמת "קונדום"  CONDOM: מונע מגע של נוזל הזרע והפין עם הריריות – באברי המין של האישה, בעת קיום יחסים.

מתי מומלץ להשתמש בקונדום בהקשר של רפואה מונעת?

  • מקיימים יחסי מין עם בן / בת זוג להם שותפי מין רבים, בהווה ו/ או בעבר
  • מי שיש לו מערכות יחסים עם יותר מאדם אחד מוכר וקבוע.
  • במקרים בהם קיימת אבחנה של זיהום מכל סיבה (יכול להיגרם בעקבות רחצה בבריכת שחייה, שימוש במגבת מזוהמת, מגע עם ידיים שאינן נקיות)
  • מין אוראלי יכול להוביל לזיהום באזור אברי המין.

כאשר מחליטים על קיום יחסי מין יש לקחת אחריות: לשתף את בן / בת הזוג במידה וקיים חשד לזיהום או מחלה כל שהיא. מומלץ במקרים אלו לפנות אל רופא המשפחה / גניקולוג שיציע בדיקות רלוונטיות לשם אבחון מדויק של מחלות היכולות להוביל להדבקה ולקבל הנחיות לטיפול ומניעת הפצה.



מחלות המועברות על ידי מגע מיני Sex Transmitted Disease

  • מחלות הנגרמות על ידי נגיפים:

פפילומה HPV

מחלת המין הוויראלית הנפוצה ביותר בעולם המערבי. בארה"ב על פי מחקרים ישנם 26.8% של נשאים לנגיף בגילאים 14-59. כ- 80% מהגברים והנשים הפעילים מינית ידבקו בנגיף הפפילומה האנושי במהלך חייהם. השכיחות נמוכה בהרבה אצל אנשים המקיימים יחסי מין מונוגמיים (עם אדם קבוע).

נגיף הַפַּפִּילוֹמָה הָאֱנוֹשִׁי (באנגלית: Human papillomavirus או HPV) מתייחס לקבוצה של מאות נגיפים התוקפים את רקמות העור והריריות בבני אדם מועברים ביחסי מין. יש בו מעל ל 200 סוגי נגיפים אשר אחדים מהם עלולים לגרום לסרטן בצוואר הרחם שעלול להופיע אחרי שנים מאז ההדבקות בנגיף.

הדבקה: יחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים  ניתן להידבק ביבלות גם במגע שטחי של העור ודרך מגע בידיים.

אבחנה: על ידי זיהוי בהסתכלות של היבלות במראה האופייני. מריחה של חומץ על היבלות גורמת להן להתבהר לגוון לבן ולסייע באבחנה.       .                     בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם PAP. חשוב לאלו שנדבקו בנגיף והוא חלק מהמעקב.

על המחלה: מי שנדבק לרוב אינו יודע על כך שכן התסמינים מגיעים כעבור כמה חדשים עד שנתיים מההדבקה. התסמינים כוללים הופעת יבלות באיברי המין או בפי הטבעת הנקראות "קונדילומה" או גידולים קטנים הנקראים "פפילומה". יבלות הנגרמות על ידי הנגיף. מופיעות  בסביבת שפתי הנרתיק או בתוכו. אצל הגברים - באזור איבר המין או סביב פי הטבעת. במשך הזמן יכולה להיות השתנות של תאים וממאירות  (מין אוראלי ללא הגנה עלול לגרום להדבקה ולהתפתחות ממאירות בפה, בגרון)

טיפול: אין תרופה כנגד הנגיף. כאשר מזהים יבלות – מסירים אותן אך הן יכולות לחזור ולכן יש צורך בביקורת תקופתית אצל הרופא בכל מספר חדשים.

קיים חיסון יעיל כנגד חלק מסוגי הפפילומה (זנים 6, 11, 16 ו-18). זנים אלו הם הגורמים לכ-90% מהיבלות בדרכי המין ולכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם. מומלץ למתבגרים בנים ובנות. החיסון נכלל בסל הבריאות.  בישראל החיסון מאושר מגיל 9, וניתן במסגרת תכנית החיסונים של בתי ספר בכיתות ח' הן לבנים והן לבנות.

הערה חשובה: בקרב מרבית הנדבקים בנגיף הפפילומה יחלוף הזיהום מאליו ללא השארת סימנים. הודות למערכת החיסון אשר מפנה ביעילות את הנגיף מגופו של הנדבק, מרבית מקרי ההדבקה בזני הנגיף הקשורים בממאירויות לא יתפתחו לנגעים טרום סרטניים או לגידולים סרטניים ומרבית הנדבקים יחלימו מאליהם.  


הרפס גניטלי

Herpes; בעברית: שַׁלְבֶּקֶת. הוא משפחה של וירוסים (herpesviridae) וכיום מזוהים 8 סוגים הגורמים למחלות שונות בבני אדם ובעלי חיים.  נגיף ההרפס נשאר לרוב חבוי בתאי עצב "גנגליונים" של מערכת העצבים הסימפטתית ומתפרץ מדי פעם אל שטחי העור.  ההתפרצות משתנה בתדירות בין בני אדם ויכולה להתרחש בתנאים מסוימים  בהם יש ירידה בחסינות , כאשר הגוף מוחלש: מחלות חום, תקופת לחץ נפשי, עונות מעבר.

כאשר מציינים  "הרפס" מתייחסים בעיקר לנגיף "הרפס סימפלקס", שמתבטא בשלפוחיות על העור או בריריות, בעיקר באזור השפתיים, העפעפיים או איברי המין. זן 1 גורם לשלפוחיות באזור השפתיים. הרפס סימפלקס 2 מתבטא בעיקר באזור איברי המין ומוכר כמחלת מין.

הידבקות בהרפס סימפלקס -  הנחשבת למחלה מידבקת מאוד, קורית דרך מגע עור בעור, או לעתים דרך חפץ משותף (שפתון, נרגילה וכו'). חודר דרך סדקים זעירים בעור.

הרפס באיברי המין הינה מחלה המועברת באמצעות קיום יחסי מין לא מוגנים אך היא עלולה גם להיות מועברת כאשר בני הזוג מקיימים יחסים מוגנים, במקרים בהם ההרפס נמצא מסביב לאיברי המין או באזורים בהם אין כיסוי מלא של אמצעי המניעה, לרבות קונדום.

התסמינים הקליניים הנפוצים ביותר הם שלפוחיות על איברי המין ובסביבתם. בנוסף, עלול להרגיש האדם כאב, צריבה, אי נוחות וגירוד בעקבות השלפוחיות.

הטיפול הינו חיצוני. על ידי משחות ייחודיות וכן בתרופות אנטיויראליות. 

הידבקות בנגיף ההרפס במהלך היריון עלול לסכן את חיי התינוק.

 

מחלת האיידס HIV

נגרם על ידי נגיף Human immunodeficiency virus, ובעברית: נגיף הכשל החיסוני האנושי. זהו נגיף מסוג רטרו-וירוס אשר גורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש: מחלה קשה של מערכת החיסון: בה תוקף הנגיף תאי הדם הלבנים, אשר תפקידם הוא לאתר חיידקים, נגיפים ותאים סרטניים בגוף ולהוביל את הגוף למלחמה בהם.

הנגיף מאד רגיש ואינו יכול לשרוד בתנאים שאינם נוזלי הגוף בתנאים של לחות וחום. מכאן שמחוץ לגוף שורד הנגיף זמן קצרצר בלבד.

החולה באיידס מת ממחלות שבאופן נורמלי הגוף היה מסוגל להתמודד עמן ללא קושי

מדובר במגפה עולמית - ומתוקף כך זאת אחת המחלות המדוברות והנחקרות ביותר בעשורים האחרונים.

בין נוזלי הגוף: הנגיף חודר לגוף האדם באחת מהדרכים שהמשותף לכולן הוא מגע ישיר וממושך. 

יחסי מין - קיום יחסי מין עם נשא של הנגיף, ואגינליים, אנאליים או אוראליים הוא הדרך הנפוצה להידבקות במחלה. הנגיף נמצא בכל הפרשות הגוף. באיברי המין (בשני המינים) ישנן נקבוביות סופגות מיקרוסקופיות, ולכן קיום יחסי מין ללא אמצעי למניעת מגע ישיר -קונדום מעלה את הסיכוי להידבקות.                           מין אוראלי נחשב בטוח כל עוד אין מגע של זרע או של דימום נרתיקי עם הרקמות הריריות שבפה. במיוחד גדול הסיכוי להידבקות במהלך מין אנאלי, בגלל דימומים בפי הטבעת וברקטום הנגרמים בעקבות החדירה, הסיכוי למגע בין נוזלי הגוף גדול יותר.

דרכי הדבקה נוספות: על ידי שימוש במזרקים משותפים, בעיקר – צרכני סמים כאשר למזרק חודר דם ומוזרק ישירות לאדם אחר. הזלפת עירויי דם (נדיר כיום)

שלב הדגירה – מרגע שהנגיף חודר לגוף נע בין שנתיים ל-15 שנים. במהלך שלב זה, שבו האדם אינו חולה אך משמש כ"נשא", מתרבה הנגיף במהירות.

המחלה עודנה חשוכת מרפא, למרות מאמצים גדולים למצוא לה תרופה או חיסון, אך ישנן תרופות (קוקטייל) אשר בזכותן תוחלת ואיכות חייו של נשא הנגיף זהה כמעט לאלו של יתר האוכלוסייה, למעט השלכות מסוימות כמו הגברת הסיכון לחלוש בדמנציה בגיל צעיר


HBV צהבת זיהומית  

מחלה נגיפית של הכבד כאשר הסימנים שלה יכולים להיות עייפות, חוסר תיאבון, אי נוחות בבטן והופעת צהבת בעור.

הנגיף נמצא בזרם הדם, נוזל הזרע, נוזלי הנרתיק וברוק. לפיכך נכלל במחלות המועברות בדרכי המין וזו אחת הדרכים הנפוצות להעברת הנגיף. קיימות דרכי הדבקה נוספות בהן שימוש משותף בחפצים כמו משחת שיניים, מגע של פצע בפצע, שימוש בציוד רפואי ומחטי הזרקה ללא חיטוי מספק. עובדי בריאות חשופים על ידי דקירה ממחט נגועה, התזת דם לתוך העין אף פה או חדירת דם ממטופל נגוע דרך פצע בעור.  עירויי דם (נדיר כיום)

זיהוי המצאות הנגיף – על ידי בדיקות דם מתאימות שכוללות בדיקת אנטיגן ובדיקת נוגדנים בדם.

רבים אינם יודעים שהם נשאים לנגיף היכול לחיות בשלום בכבד ורק לאחר שנים תתפרץ המחלה ואף תגרום למחלת כבד קשה ולממאירות בו.

קיים טיפול יעיל למחלה. כמו כן ניתן חיסון אשר הפחית בצורה משמעותית את שעור הימצאות המחלה והנשאות לה.(חיסון ניתן בארבע מנות החל מהשבוע הראשון לחיים)

כאשר ידוע על המצאות הנגיף – על הפרטנר לבדוק המצאות של נוגדנים למחלה. כמו כן מומלץ לקבל חיסון למי שאין בדמו סימנים של המצאות הנגיף ואין נוגדנים כנגדו בדם.

רצוי לברר עם הפרטנר עמו מקיימים יחסי מין שהוא בריא (דבר שלא נעשה לרוב לגבי הנגיף הזה בהיעדר מודעות). במידה וקיים הנגיף, לאחר טיפול מוצלח ובירור של העדר הנגיף אפשר לחזור לקיים יחסי מין לא מוגנים עם בן הזוג הקבוע.

שימוש בקונדום היא הדרך היעילה למניעת העברה והידבקות בנגיף.


 

  • מחלות הנגרמות על ידי חיידקים :

חיידק הכלמידיה Chlamydia Trachomatis: המחלה הנפוצה מבין המחלות המועברות במגע מיני. נפוצה בעולם המערבי ולעיתים קרובות אין סימפטומים.  הסימפטומים לא תמיד גלויים לעין והם כוללים: אצל נשים - כאב בבטן התחתונה, דימום לאחר יחסי מין או דימום ספונטני (שלא בתקופת הווסת), הפרשה נרתיקית, צריבה או כאב במתן שתן. אצל גברים, הסימפטומים כוללים - כאב באשכים, הפרשה וכאב במתן שתן ולעיתים צריבה.

מחלה שכיחה –. אצל גברים לרוב אין סימפטומים אך יכול להיות  כאב באשכים, הפרשה וכאב במתן שתן ולעיתים צריבה. מאבחנים לעיתים בבדיקות המובילות לגילוי של זיהום בשופכה. אצל נשים – ייתכן  כאב בשיפולי הבטן, בהשתנה. יכולה להיות הפרשה ולא תמיד עם סימפטומים. דימומים בעת קיום יחסי מין או דמום ללא קשר לווסת. סיבוכים מזיהום זה יכול להיות דלקת פנים האגן,  עקרות, הריון מחוץ לרחם.

זיבה – Gonorrhoea:

פוגעת בעיקר באיברי המין ובשופכה, אך במקרים מסוימים גם באיברים נוספים הכוללים ריריות, דוגמת: הלוע והעיניים. מתפתחים לרוב תוך יומיים עד חמישה לאחר ההדבקה. סימפטומים -  כאב/צריבה בזמן הטלת השתן, כאבים בבטן התחתונה, דמומים ללא קשר לווסת או דמום חזק בזמן הווסת. הפרשה בצבע ירקרק (מוגלתית), דלקת בצוואר הרחם לעתים דמום9 בפי הטבעת. אצל גברים - הפרשת מוגלה (צבע צהוב ירוק)  מן הפין,   צריבה במתן שתן.

עגבת Siphylis

נקבעת על ידי בדיקה למציאת נוגדנים בדם ונקראת  VDRL 

השלב והסימן הראשון להדבקה הוא פצע/נגע קטן על איבר המין, שבכלל לא כואב. יכול להופיע גם בפי הטבעת ולעיתים באזורים אחרים. יכול להישאר גם 6 שבועות ללא כאב.  גם אם מתעלמים, הוא נעלם. אולם – המחלה לא נעלמת ומתקדמת לשלבים נוספים: לרוב לאחר כשישה שבועות.                   

שלב השני מופיע חולי המתבטא בחום, הרגשה כללית רעה, כאב ראש, גרון, מופיעה פריחה בהירה על הגוף ונפיחות בבלוטות הלימפה. יכולים להופיע גידולים הנראים כמו יבלות באזורים לחים כמו הפריניאום PERINEUM                                                                                                        

השלב השלישי  - יכול להופיע אחרי מספר שנים ופגיעתו העיקרית היא במערכת העצבים. התמותה – בעיקר בשלב המתקדם לרוב -  לאחר שנים.


  • פטריות - גברים ונשים כאחד:

קנדידה – סוג של שמר (פטרייה) . באיברי המין נקראת גם  וגינוזיס בקטריאלית: גורמת להפרשה מימית מהנרתיק בצבע אפור עם ריח חזק. היא מתגברת אחרי קיום יחסי מין. אין לרוב גרד. (הערה חשובה: קיימים עשרות סוגים של קנדידה והיא הגורם הנפוץ ביותר בעולם לזיהומים ממקור פטרייתי אם כי מינים רבים אינם גורמים נזק לאדם. גורמת זיהומים מזדמנים לבני אדם לרוב בחלל הפה ובנרתיק הקנדידה הינה גורם חשוב בתחלואה במקרים של כשל חיסוני כמו איידס וסרטן ויכולה להוביל אף למוות)

  • טפילים אחרים אשר יכולים לעבור במגע מיני

טריכומונס – נגרמת על ידי טפיל בשם "פרוטוזואה". מחלה שכיחה בגיל הפוריות כ 20% מהנשים וכ 10% מהגברים נדבקים בה.

 מתאפיין בהפרשה בגוון צהוב-ירקרק מהנרתיק, יכולה להיראות "קצפית"  עם ריח לא נעים. לרוב ישנו גרד וצריבה בנרתיק ויכולים להיות כאבים באזור שסביב לנרתיק ובחלק העליון של הירכיים.   גברים לא סובלים בדרך כלל מתסמינים כאשר לוקים בזיהום זה. ייתכן שתופיע     מעט הפרשה רירית מאיבר המין. ההדבקה נעשית באמצעות ההפרשות במגע מיני. מחקרים אחדים מראים שאפשר להידבק בטריכומונס גם בשירותים ציבוריים, בסאונה, בבריכות שחייה ועל-ידי שימוש משותף בבגדי ים ובמגבות. במספר מקרים הגבר נדבק באופן כרוני, ואז הוא משמש מאגר לטפיל.

הטיפול מאד יעיל: תרופה אנטיביוטית אותה נותן הרופא ולא חייב להיות רופא הנשים. השפעה מהירה ומיטבית.


                         לסיכום:

 


בתקופתנו  יחסי המין מתחילים מגיל צעיר מאד, לעתים בתחילת גיל ההתבגרות. המין - זמין ויש וריאציות שונות ומגוונות: דו מיניים, חד מיניים, יחסים עם כמה אנשים בעת ובעונה אחת ועוד רעיונות רבים ושונים... 

הסיכון להעברת מחלות אשר לעתים הן קשות ואף מובילות לתמותה - עולה כך מעידים המחקרים האפידמיולוגיים.

תפקיד מאד חשוב יש לצוותים במערכת הבריאות העוסקים בחינוך לבריאות וברפואה מונעת: אחות מוסמכת ובעלי מקצוע נוספים, לעסוק בהדרכה ובמניעת מחלות.

העברת ידע הוא כלי חשוב ביותר.                                                                   חשוב להיות ערניים, לדעת את הדברים ולהעלות אותם לשיח. 

ומכאן - ברור ומובן שהשימוש באמצעי הגנה מפני העברת המחלות מומלץ!!! וחשוב שלא יישאר בגדר המלצה בלבד. זה אמצעי למניעת מחלות וקידום הבריאות.

 תמי חיו


מקורות:

  • ויקיפדיה
  • ויקירפואה
  • מידע ישיר מרופאים מומחים בתחומם - תודה.



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.